קיימים מצבים בהם בנק מתנה מתן שירות ממין אחד- כגון, מתן אשראי , במתן שירות בנקאי אחר, לו לא זקוק הלקוח, כגון, הפקדת פיקדון, חיסכון או ביצוע עסקת אופציות לביטוח האשראי הניתן.
ישנם תנאים ספציפיים עליהם להתקיים על מנת שתהיה זו התניית שירות בשירות מצד הבנק.
התניית שירות בשירות בתאגיד בנקאי הנו מצב בו הבנק התנה מתן שירות רצוי ללקוח (מתן הלוואה) במתן שירות שאינו רצוי ללקוח כלכלית (הפקדת פיקדון/תכנית חיסכון).
האיסור על התניית שירות בשירות מעוגן בסעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובפסיקה.
על מנת לראות במצב מסויים התניית שירות בשירות, צריך שיתקיים:
1. קשר עסקי סביר בין השירותים הניתנים.
2.סמיכות מועדים בין השירותים הניתנים.
3.הקבלה בין הסכומים.
4.קיומו של נזק ללווה עקב ההתנייה.
5.מידת הכדאיות הכלכלית של השירותים.
6.מסייע מצב בו הלווה במצוקה כלכלית- דבר המחדד את כוחו של הבנק להשפיע על הלווה ולאכוף עליו את השירות הלא- כלכלי.
נטל ההוכחה הנו על הלווה, קרי, על לקוח הבנק.עליו להביא ראיות מפורטות מאוד לכך שפעולת הבנק יצרה התנייה בין השירותים האמורים.
אם אין הגיון כלכלי בשירותים שניטלו במקביל ואם הרוויח הבנק מכך, יעבור עפ"י הפסיקה נטל ההוכחה לבנק.
בפס"ד סריגי ציביאק נדון הנושא בהרחבה.
מאחר ומדובר בנושא לגביו נדרשת הוכחה פרטנית של נסיבות העניין, לרבות כל התנאים המפורטים לעיל, מומלץ להסתייע במומחה לנושא ולהתייעץ עמו טרם יצירת מגע עם נציגי הבנק.
במקרה בו נגרם נזק מוכח ללקוח, הרי שהבנק מחוייב לפצותו כספית.
יש לעמוד על הזכות לקבל פיצוי מאת הבנק במקרים העונים על הקריטריונים שנמנו ולהתאזר באורך רוח ובמסמכים המעידים על כל הנטען כלפי הבנק.
המאמר מתבסס בין היתר על הספרים "דיני הלוואות" מאת ד"ר אברהם ויינרוט וד"ר ברק מדינה וסדרת הספרים מאת עו"ד גלעד נרקיס, עו"ד מירב מור ועו"ד מיכל צפוני "החובות החלות על הבנקים".
ישנם תנאים ספציפיים עליהם להתקיים על מנת שתהיה זו התניית שירות בשירות מצד הבנק.
התניית שירות בשירות בתאגיד בנקאי הנו מצב בו הבנק התנה מתן שירות רצוי ללקוח (מתן הלוואה) במתן שירות שאינו רצוי ללקוח כלכלית (הפקדת פיקדון/תכנית חיסכון).
האיסור על התניית שירות בשירות מעוגן בסעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובפסיקה.
על מנת לראות במצב מסויים התניית שירות בשירות, צריך שיתקיים:
1. קשר עסקי סביר בין השירותים הניתנים.
2.סמיכות מועדים בין השירותים הניתנים.
3.הקבלה בין הסכומים.
4.קיומו של נזק ללווה עקב ההתנייה.
5.מידת הכדאיות הכלכלית של השירותים.
6.מסייע מצב בו הלווה במצוקה כלכלית- דבר המחדד את כוחו של הבנק להשפיע על הלווה ולאכוף עליו את השירות הלא- כלכלי.
נטל ההוכחה הנו על הלווה, קרי, על לקוח הבנק.עליו להביא ראיות מפורטות מאוד לכך שפעולת הבנק יצרה התנייה בין השירותים האמורים.
אם אין הגיון כלכלי בשירותים שניטלו במקביל ואם הרוויח הבנק מכך, יעבור עפ"י הפסיקה נטל ההוכחה לבנק.
בפס"ד סריגי ציביאק נדון הנושא בהרחבה.
מאחר ומדובר בנושא לגביו נדרשת הוכחה פרטנית של נסיבות העניין, לרבות כל התנאים המפורטים לעיל, מומלץ להסתייע במומחה לנושא ולהתייעץ עמו טרם יצירת מגע עם נציגי הבנק.
במקרה בו נגרם נזק מוכח ללקוח, הרי שהבנק מחוייב לפצותו כספית.
יש לעמוד על הזכות לקבל פיצוי מאת הבנק במקרים העונים על הקריטריונים שנמנו ולהתאזר באורך רוח ובמסמכים המעידים על כל הנטען כלפי הבנק.
המאמר מתבסס בין היתר על הספרים "דיני הלוואות" מאת ד"ר אברהם ויינרוט וד"ר ברק מדינה וסדרת הספרים מאת עו"ד גלעד נרקיס, עו"ד מירב מור ועו"ד מיכל צפוני "החובות החלות על הבנקים".
בעלת תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה- האוניברסיטה העברית, ירושלים.מעל 20 שנות ניסיון בתחומי החשבונאות והכלכלה ועשרות הצלחות בעקבות מתן חוות דעת מומחה בתחום הכספים: הערכות שווי ואומדן נזקים כספיים (כגון למוניטין/מהפרת חוזים ועוד)לפירמות מובילות במשק וללקוחות פרטיים, בדיקות בנקים. מוסמכת המכון לחוות דעת מומחים ובוררות, יוצאת BIG 4, נמנית על רשימות המומחים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, של ההסתדרות הציונית העולמית ושל משרד המשפטים. יועצת ועדת חוקה חוק ומשפט.